#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה 1) הדסים 2) ערבות, צריך ליטול?	"1) יכול ליטול ג&#x27; הדסים מקוטמים כשיטת ר&#x27; טרפון (רמב&quot;ם) [ופשוט דיכול לברך בשאר ימים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)], ובשעת הדחק יכול ליטול הדס אחד שאינו קטום כשיטת ר&quot;ע (ארחות חיים בשם הריטב&quot;א, ב&quot;י סי&#x27; תרמ&quot;ו, רמ&quot;א) [לפי השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) בשם הדבר שמואל בלא ברכה, ולפי הפמ&quot;ג וישועות יעקב בברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), והמ&quot;ב ס&quot;ל דאם אפשר להשיג אחרים לא יסמוך על הארחות חיים אבל הבכורי יעקב מצדד להקל, אבל הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) דאין להקל אלא בשאר ימים אבל ביום ראשון דהוא דאורייתא וגם לפי הדבר שמואל אינו יכול לברך אין כדאי לסמוך על הארחות חיים], ובשעת הדחק גדול יש לסמוך על שיטת הרמב&quot;ן דמקיל באחד קטום (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;), ובזה ביום ראשון אין לברך דאפי&#x27; הישועות יעקב מודה בזה דאין לברך אבל בשאר ימים אפשר לברך וצ&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;) 2) צריך לברך על שנים, ואפי&#x27; אם בדיעבד בירך על אחד צריך לחזור ולברך על שנים (ברכי יוסף, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) {וצ&quot;ב מאי שנא מהדסים, וכבר תמה עליו הבכורי יעקב (ס&quot;ק ב&#x27;) והעלה שיחזור ויטול בלא ברכה}"	סימן תרנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לילך למקום שיש לולב או למקום שמתפללין 1) ביו&quot;ט ראשון 2) ביו&quot;ט שני?	"1) עדיף לילך למקום לולב שהוא דאורייתא (מג&quot;א ריש סימן), ואפי&#x27; אם הוא רק ספק שיש בו לולב (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) 2) ה&quot;נ עדיף לילך למקום לולב, אבל כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ריש סימן) דבמקום ספק לולב עדיף לילך למקום ודאי שמתפללין (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), וע&quot;ע בשעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; תקצ&quot;ה ס&quot;ק ב&#x27;) דהביא שהפמ&quot;ג מסתפק בזה"	סימן תרנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אחד יכול ליטול לולב בעבור ציבור?	"לא, כל אחד ואחד צירך ליטול ד&#x27; מינים בפנ&quot;ע, ודלא כמעשה שהיה (חת&quot;ס או&quot;ח סי&#x27; קפ&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תרנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מקיים מצות אגד 1) בחול 2) בשבת?	"1) קיי&quot;ל לולב א&quot;צ אגד ומ&quot;מ מצוה לאגדו משום זה קלי ואנוהו (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), והמרדכי הביא מרא&quot;ם לאגדו בקשר ע&quot;ג קשר, ובראבי&quot;ה כתב דנוהגין לעשות קשר אחד ואח&quot;כ כורכו מהודק, והמחבר הביא הרא&quot;ם דיעשה קשר ע&quot;ג קשר, והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) כתב דנוהגין לעשות כהראבי&quot;ה, אבל ברמ&quot;א השמיט הקשר ורק כתב שכורכו, ותמה המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) הרי הראבי&quot;ה כתב שגם יעשה קשר, ולפיכך מסיים המ&quot;ב דאם יעשה כהראבי&quot;ה יעשה קשר קודם הכריכה דלא מקרי אגד אלא בקשר הנאסר בשבת ויו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), וכן נקט הבכורי יעקב (ס&quot;ק ז&#x27;) דצריך לעשות קשר ג&quot;כ {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; שי&quot;ז) דמכאן משמע דאסור לעשות קשר אחד בשבת אם הוא מתקיים כגון שתוחבין הראשים בתוך הכריכה} 2) אסור לעשות קשר בשבת ויו&quot;ט [אע&quot;פ שאינו צריך אלא ז&#x27; ימים מ&quot;מ אינו חושש להתירו עולמית (רש&quot;י סוכה ל&quot;ג, ב&quot;י)] אלא יכרוך הג&#x27; מינים בכריכה ויתחוב הראשי הכרך לתוך העגול (טור, רמ&quot;א)"	סימן תרנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקושקלעך?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא מספר אגורה באהלך דזה בכלל קשר [וע&quot;ע בקובץ הלכות (פל&quot;ה סעי&#x27; ה&#x27;) דאינו מוכח דה&quot;ה בקושקלעך שלנו דיש מקום מיוחד לכל מין ומין, וכן מבואר מכה&quot;ח (ס&quot;ק י&quot;א) דבית יד שלהם אינו דומה לקושקלעך שלנו], אכן הבכורי יעקב (ס&quot;ק ח&#x27;) כתב דצריך להיות קשר מהודק שאינו יכול להכניס ולהוציא מבלי התרת הקשר דאל&quot;כ לאו קשר הוא (ומובא במ&quot;ב לקמן סי&#x27; תרנ&quot;ד ס&quot;ק ה&#x27;) ולפיכך א&quot;א להחליף הערבות ביו&quot;ט, ולכן הכריע הכה&quot;ח (ס&quot;ק י&quot;א) דנכון לקשרם ביחד ג&quot;כ לצאת ידי שניהם [והקשר שעל גבי הקושקלעך יהיה קשר ע&quot;ג קשר (פסק&quot;ת אות ג&#x27;), ונוהגין להקל לעשות סתם קשר ע&quot;ג הקושקלעך (קובץ הלכות פל&quot;ה סעי&#x27; ב&#x27;)], ונוהגין להקל לתחוב הלולב [והדסים וערבות] לתוך האגד, וביאר המועדים וזמנים (ח&quot;ז סי&#x27; ע&quot;ח אות ב&#x27;) דסגי אם בשעת עשיית האגד היה על ג&#x27; מינים דאז הוי עשיית אגד למצוה ולא נתבטל השם אגד כל זמן שנשארו בו ב&#x27; מינים."	סימן תרנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליזהר שהדסים וערבות יהיו נוגעים בלולב?	כן (כה&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ב)	סימן תרנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אגדו במין אחר?	"כשר, דאין בו חשש בל תוסיף דאנן קיי&quot;ל לולב א&quot;צ אגד, ואין בו חשש חציצה דכל לנאותו אינו חוצץ אפי&#x27; בשאינו מינו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תרנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשרו עלין ונפלו לתוך האגד?	אינו חציצה דמין במינו אינו חוצץ	סימן תרנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחוט שסביב ההדסים?	"צריך להסר החוט דאינו מינו ואינו לנאותו, אבל א&quot;צ להסר חוט של עלי לולב (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;), וביאר הלבושי שרד מפני שהוא לנאותו, והמחה&quot;ש ביאר מפני שכל שלשה מינים כחד חשיבי {וחידוש הוא} (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן תרנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתלוש עלים מהלולב ביו&quot;ט?	"אם כבר השתמש בה הוקצה כל הלולב למצותו ואסור וכמ&quot;ש באתרוג (לעיל סי&#x27; תרמ&quot;ט סעי&#x27; ה&#x27;, וכ&quot;כ קובץ הלכות פל&quot;ה סעי&#x27; ז&#x27;), ואם לא הוקצה למצותו הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) ובכורי יעקב (ס&quot;ק ה&#x27;) מקילין לתלוש עלים ממנו, אכן השע&quot;ת (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מפמ&quot;ג לעיל (סי&#x27; שכ&quot;ב) שמסתפק בדבר והעלה השע&quot;ת דהעולם נוהגין להחמיר ובמקום צורך תולשים בשינוי כגון ע&quot;י שיניו ובצינעא {ועוד נראה שיש בזה חשש קורע, וי&quot;ל דלא שייך קורע כשהוא מחובר מתחילת בריאתו}"	סימן תרנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי לסדר ההדסים וערבות?	"ההדסים ראוין להיות גבוהין מן הערבות (רמ&quot;א) והוא ע&quot;פ קבלה (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;), והלבוש ביאר ע&quot;פ נגלה דיש חשיבות להדסים יותר מערבות שהם קודמים בפסוק (מחה&quot;ש), ועוד ביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דהדס חשוב יותר דיש לו ריח טוב, והגר&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) ביאר ע&quot;פ המדרש דהדסים דומים לעינים וערבות דומין לשפתים ועינים למעלה משפתים. לפי האריז&quot;ל הדס אחד יהיה לימין ואחד לשמאל ואחד באמצע ותטה אותו לצד ימין, וערבה אחד לימין ואחד לשמאל, אכן נוהגין כהשל&quot;ה דג&#x27; הדסים בימין ושני ערבות בשמאל (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, באה&quot;ט ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), ומי שמוחזק בחסידות יעשה כהאריז&quot;ל בצינעא (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן תרנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באיטר יד לגבי ההדסים וערבות?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) מצדד דהולך אחר ימין ושמאל דעלמא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), ועי&#x27; בסמוך (סעי&#x27; ג&#x27;) לגבי איזה יד אוחז המינים"	סימן תרנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה מינים יהיה בידו?	"כתב הרמ&quot;א דראוי לאחוז כל ג&#x27; מינים בידו, ואע&quot;פ דלקיחה ע&quot;י דבר אחר שמה לקיחה מ&quot;מ לכתחילה עדיף ליטלם ממש בידו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן תרנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה קשרים נוהגין לעשות על הלולב?	"נוהגין לעשות ג&#x27; קשרים כנגד ג&#x27; אבות (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;), וגם הוא נוי ללולב ומחזיקו שלא יתפרדו העלין (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;), וכתב הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) דמלבד הקשר של אגד יעשה עוד שנים, והא&quot;ר ס&quot;ל דיעשה עוד שלשה מלבד הקשר של אגד [וכ&quot;כ הדה&quot;ח, וכן מבואר ברבינו מנוח (קובץ הלכות פל&quot;ה הע&#x27; ג&#x27;)], ופשוט דקשרים אלו אינם מעכבין (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), ועל פי האריז&quot;ל יעשה י&quot;ח קשרים (כה&quot;ח ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן תרנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר בקשרים אלו?	"כתבו האחרונים דצריך ליזהר שלא לעשות קשר בתוך טפח העליון [של השדרה (גר&quot;ז סעי&#x27; י&quot;א, בכורי יעקב ס&quot;ק י&#x27;), וע&quot;ע בקובץ הלכות (פל&quot;ה סעי&#x27; ד&#x27;) דמסתפק מחמת סתימת הלשון משאר הפוסקים] דצריך לכסכס הלולב היטב (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), והמנחת פתים מחדש דהוא לעיכובא {אבל כפשוטו אינו כן}"	סימן תרנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה ידים אוחזים הלולב ואתרוג?	"יטול הלולב בימין דיש בה שלשה מצות, ויטול האתרוג בשמאל [וזהו אפי&#x27; בשעת הושענות אבל בשעת הברכה בלאו הכי צריך לאחוז הלולב בימין מפני שמברך עליו (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)]"	סימן תרנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאחוז כל המינים ביד ימין?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) בתירוץ ראשון דכיון דהפרידם בפסוק דכתיב כפות תמרים בלא וא&quot;ו אין לוקחים שניהם בימין, והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא כל בו דהוא לעיכובא, וכ&quot;כ הב&quot;י (עמ&#x27; תק&quot;צ) בשם הארחות חיים, וכ&quot;כ המטה יהודה, אכן הט&quot;ז כתב דאינו לעיכובא כיון שאינן אגודים יחדו, ומשמע דאם האתרוג בכלל האיגוד הוי לעיכובא אפי&#x27; להט&quot;ז, אבל השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ז) מצדד דאפי&#x27; אם אגודים יחדו אינו מעכב דהרי קיי&quot;ל לולב א&quot;צ אגד והאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי, ומסיים וצ&quot;ע. למעשה, כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ו) דיש להחמיר בשל תורה ולחזור וליטלו עוד הפעם בלא ברכה, ומשמע דבשאר ימים א&quot;צ להחמיר, אבל הכה&quot;ח (ס&quot;ק ל&quot;ג) סותם להחמיר בכל הימים {ומכאן משמע דאינו לכתחילה לאחוז כולם ביד אחד בשעת הושענות, אבל נראה דאינו לעיכובא דהרי כבר כתבנו (ס&quot;ס תרמ&quot;ט) דיכול ליטול לולב פסול בשעת הושענות, ומ&quot;מ איתא בילקוט שמעוני (תהלים תש&quot;ג) דישראל גדולים וקטנים נוטלים את לולביהם בידיהם הימנית ואתרוגיהם בידיהם השמאלית}"	סימן תרנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל דרך גידולו 1) באתרוג 2) בהדסים?	"1) פטום למעלה דזהו תחילת גידולו ורק אח&quot;כ עוקצו למעלה מחמת כובד הפרי (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) [והבכורי יעקב (ס&quot;ק י&quot;ג) מסתפק אם יוצא באתרוג שגידל ב-Australia דדלמא אמרינן דכאן הוי שלא כדרך גידולו אבל מצדד לומר דמקרי דרך גידולו שגידל בעוקץ סמוך לארץ ועכשיו אוחזו בעוקץ סמוך לארץ] 2) כתב המטה משה דאפי&#x27; לצדדין לא מקרי דרך גידולו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), והוסיף השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ט) ראיה מתוס&#x27; אם מאגד הלולב במין אחר הוי דרך שכיבה ולא מקרי דרך גידולו {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תר&quot;ל סעי&#x27; א&#x27; דתלוי בב&#x27; מהלכים בב&quot;ח אם שכיבה מקרי דרך גידולו}"	סימן תרנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם לא נטלו דרך גידולו?	"לא יצא (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן תרנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיטר יד, באיזה יד יטול הלולב?	"הרא&quot;ש ורבינו ירוחם סברי שיטול הלולב בימין דידיה דהיינו יד שמאל וכמ&quot;ש בתפילין, אבל הבעל העיטור כתב דכיון דדין ימין הוא דין דרבנן בלולב יטול בימין דעלמא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) [ובגרסא בפנינו הטור ס&quot;ל כבעל העיטור, אבל כתבו הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) והב&quot;ח וט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) דיש בו טעות סופר ולעולם ס&quot;ל כאביו הרא&quot;ש]. להלכה, המחבר ס&quot;ל בעל העיטור דיטול בימין דעלמא אבל הרמ&quot;א כתב כשאר ראשונים דיטול בימין דידיה, ונוהגין כהרמ&quot;א (ט&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&#x27;, קובץ הלכות פל&quot;ו סעי&#x27; י&#x27;)"	סימן תרנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי ששולט בשתי ידיו?	"יטול בימין דעלמא, וביאר השע&quot;ת (ס&quot;ק י&#x27;) בשם שבות יעקב (ח&quot;ג סי&#x27; מ&quot;ו) דאינו תלוי בכתיבה כמו תפילין דהתם דרשינן וקשרתם וכתבתם אלא הכל תלוי בעשיית מלאכה, ומיהו מצדד דאם שניהם שוין אלא שכותב בימין יטול בימין אע&quot;פ שבשאר מלאכות קל יותר לעשות בשמאל, והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;) מדייק דאלמלא המעלה דכתיבה אם קל יותר לעשות מלאכות בשמאל יטלו ביד שמאל"	סימן תרנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה והיפך יד שראוי ללולב ביד שראוי לאתרוג?	"הר&quot;ח (סוכה מ&quot;ב ע&quot;א) ס&quot;ל דהוא לעיכובא ולא יצא, וכן משמע מבעל העיטור דמקיל דוקא באיטר יד דהחליף ונטלו ביד ימין דידיה דמהני כמו בתפילין, משמע בעלמא אם החליף לא מהני, אכן הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מכל בו דמהני כשהחליף, וכן נקט הא&quot;ר דזהו דעת כל הפוסקים (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג), והכריע המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דטוב לחזור וליטלו בלא ברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) "	סימן תרנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי ליטול הלולב תחילה או האתרוג תחילה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) בשם המטה משה דיטול האתרוג תחילה ויניח האתרוג אחרון דומיא דתפילין [ולכן א&quot;א ליתנו לחבירו מיד ליד אלא יניחנו על השלחן והוא יטלו, ואם מוכרח ליטלו מחבירו כתב המג&quot;א לקמן (ס&quot;ק י&quot;ב, ע&quot;פ הלבושי שרד שם) עצה שיטול הלולב ביד שמאל ואח&quot;כ האתרוג ביד שמאל ואח&quot;כ יתן הלולב ליד ימין דכל זמן שלא קיבל הלולב ביד ימין הוי כאילו עדיין לא קיבלו], והשיג עליו הדגול מרבבה דדוקא בתפילין יש דרשה והיו ואינו שייך ללולב ואתרוג, וכן מבואר מתוס&#x27; (ל&quot;ט ע&quot;א) ורמב&quot;ם והרא&quot;ש וטור דכולם סברי שיטול הלולב תחילה {ויש לדחות שהם מיירי לגבי עובר לעשייתן ואומרים שיטול הלולב תחילה ומברך ואח&quot;כ יטול האתרוג, וא&quot;כ פשוט דצריך ליטול הלולב תחילה דהרי הוא מברך על הלולב}, ותי&#x27; החת&quot;ס דהמטה משה אינו דורש והיו לשון רבים כדפי&#x27; רש&quot;י אלא פי&#x27; כל זמן דויהיו לאות על ידיך יהיו טוטפות בין עיניך, וה&quot;נ כל זמן שתופס פרי עץ הדר יהיו כפות תמרים, והשע&quot;ת (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא השתי דעות בלא הכרעה, והא&quot;א מבוטשאטש ס&quot;ל כהמג&quot;א, והכה&quot;ח (ס&quot;ק נ&quot;ו) כתב דמנהג העולם כדגול מרבבה, וכן נקט החיי&quot;א (כלל קמ&quot;ח סעי&#x27; י&#x27;) {ומהשמטת מ&quot;ב מנדון זה משמע דליכא קפידא בדבר (פסק&quot;ת אות ח&#x27;)}"	סימן תרנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגידם 1) בשתי ידיו 2) ביד אחד?	"1) יטלו במרפיקו (elbow) דזהו נמי דרך לקיחה, ואם אין לו מרפק יטלו בבית השחי, ואם גם זה לא שייך השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;א) הביא מברכי יוסף דיכול לטלו דרך פיו וכמ&quot;ש בחליצה, וכן הביא הבכורי יעקב (ס&quot;ק י&quot;ח) הרבה ראיות דמקרי לקיחה ויכול לברך עליו, והשע&quot;ת מפקפק דאין זה דרך לקיחה כלל, וכן נקטו הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) וערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) דאין זה לקיחה כלל, והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) אינו מכריע אבל השע&quot;ת (שם) הכריע שיטול בלא ברכה [ועי&#x27; תשובות והנהגות (ח&quot;ה סי&#x27; רי&quot;ז) לגבי לקיחה ע&quot;י רגליו] 2) יטול הלולב בידו והאתרוג בזרוע {ולפי העיטור דאיטר יד יטול בימין דעלמא אם נקטעה יד ימין שלו לכאורה יטול הלולב בזרוע ימין והאתרוג ביד שמאל, וצ&quot;ע}, ואם א&quot;א לו לטלו בזרוע יטול שניהם בידו זה אחר זה (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)"	סימן תרנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצות לברך על הלולב עובר לעשייתן?	"כתבו תוס&#x27; (סוכה ל&quot;ט ע&quot;א) כמה עצות:&lt;br&gt;1) יברך אחר שנטל הלולב קודם שנטל האתרוג [דאינו מסתבר שיברך כשלולב מונח בכלי, והטור כתב שהרמב&quot;ם ס&quot;ל שיברך קודם שנוטל שניהם]&lt;br&gt;2) יהפוך אחד מהמינים&lt;br&gt;3) יכוין שלא לצאת דאפי&#x27; למ&quot;ד מצות א&quot;צ כוונה מ&quot;מ אינו יוצא בע&quot;כ&lt;br&gt;4) לא נגמרה המצוה עד אחר הנענועים, ועוד אנשי ירושלים הלכו בלולביהם כל היום.&lt;br&gt;להלכה, המחבר הביא העצה דקודם שנוטל האתרוג והעצה דיהפוך האתרוג, והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ה) הביא שהגר&quot;א ניחא ליה בעצה לכוין שלא לצאת [והוא לרווחא דמילתא דמדינא ס&quot;ל להגר&quot;א דיכול לברך אחר שקיים מצותו כל זמן שהוא בידו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;) {וצ&quot;ב קצת, וי&quot;ל כמ&quot;ש הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) דהמצוה נמשכת כל זמן שהוא בידו אפי&#x27; אחר הנענועים}], אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב, ע&quot;פ מחה&quot;ש) מפקפק על עצה זו דהב&quot;י לעיל (סי&#x27; תקפ&quot;ט) הביא שיטת הרא&quot;ה דס&quot;ל דלא מהני לכוין שלא לצאת. ועוד פקפק הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) דיש לחוש שמא ישכח לכוין שלא לצאת. ועוד פקפק הגר&quot;א על העצה להפוך דהרי הברכה על השלשה מינים אינו עובר לעשייתן, והב&quot;ח תי&#x27; דרק לאחר שנוטל כל המינים יוצא למפרע ועל כן שפיר מקרי עובר לעשייתן, ומ&quot;מ כתב הב&quot;ח דלכתחילה יהפוך שניהם, וכ&quot;כ התשב&quot;ץ ורוקח, והוסיף הא&quot;ר דסגי כשהם על צידיהם דזהו נמי שלא כדרך גידולו. למעשה, הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) כתב דנוהגין להפך האתרוג, וכ&quot;כ המהרי&quot;ל, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) דכן נוהגין ההמון, אבל הערוה&quot;ש עצמו ס&quot;ל דדרך הישרה הוא דרך הראשון, וכן נקטו הבכורי יעקב (ס&quot;ק כ&quot;ב) והכה&quot;ח (ס&quot;ק נ&quot;ט), וכן נהג רשז&quot;א דנמשך זמן יותר להפך האתרוג מליטול האתרוג מעל השלחן"	סימן תרנא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי ברכת שהחיינו?	"מבואר ממחבר דאף בברכת שהחיינו צריך לברך עובר לעשייתן, וכן נקטו כל הפוסקים (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ב, חיי&quot;א כלל קמ&quot;ח סעי&#x27; י&#x27;, קיצור שו&quot;ע סי&#x27; קל&quot;ז סעי&#x27; א&#x27;), והבכורי יעקב לעיל (סי&#x27; תרמ&quot;ד ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מסידור יעב&quot;ץ דס&quot;ל שיברך שהחיינו לאחר שמקיים מצותו וחולק עליו דאפי&#x27; שהחיינו צריך להיות עובר לעשייתן, וכן ראוי לעשות לברך שהחיינו תחילה {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תרמ&quot;ד דלפי פירושו של המ&quot;ב בדעת הרמב&quot;ם יש מקום לתקן האתרוג ואח&quot;כ יברך שהחיינו כדי להסמיך ברכת המצוה אצל המצוה דלפי הרמב&quot;ם צריך לברך לישב בסוכה ומיד ישב בסוכה ואח&quot;כ יברך שהחיינו, ע&quot;ש} "	סימן תרנא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם נטלו ולא בירך עליו?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דעדיין יכול לברך עליו, וביאר הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) דעדיין צריך לנענע (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו), אבל לאחר הנענועים משמע דתו לא מצי לברך {ואינו יכול לסמוך על הסברא דאנשי ירושלים}, אכן לפי הגר&quot;א יכול לברך אפי&#x27; לאחר הנענועים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב), והחיי&quot;א (כלל קמ&quot;ח סעי&#x27; י&quot;א) מקיל קודם הנענועים של הלל, והבכורי יעקב (ס&quot;ק כ&#x27;) מקיל קודם אמירת הושענות {אבל נראה להלכה אין לברך אחר הנעונעים שבשעת הברכה וכדעת המ&quot;ב, והקובץ הלכות (פל&quot;ו סעי&#x27; ו&#x27;) מקיל כהחיי&quot;א}, ואין חילוק בין ברכת על נטילת לולב לברכת שהחיינו (קובץ הלכות פל&quot;ו סעי&#x27; ז&#x27;)"	סימן תרנא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעמוד בשעת הברכה ונטילה?	הרמ&quot;א הביא מכל בו ומהר&quot;י ווייל לעמוד בשעת הברכה, והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא משבלי הלקט שיעמוד ג&quot;כ בשעת הנטילה, ובדיעבד כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג) דיוצא שניהם בישיבה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)	סימן תרנא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נוטל הלולב כמה פעמים ביום?	"רק מברך ברכה אחת (רמ&quot;א), ואע&quot;פ שבירך בבקר אינו חוזר ומברך בשעת הנענועים בהלל דלא תקנו חז&quot;ל ברכה בשביל נענועים אלו, ועוד הרי כבר ניענע בשעת הברכה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ד)"	סימן תרנא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לברך ברכת שהחיינו?	"מדינא איתא בגמ&#x27; דיכול לברך שהחיינו משעת עשיית האיגוד, מ&quot;מ כתב הרא&quot;ש דהאידנא נוהגין לברך בשעת נטילה דומיא דרב כהנא דהיה מסדר כל הברכות אכסא דקידושא, וכן פסק המחבר שיברך שהחיינו בשעת נטילה, ומ&quot;מ בדיעבד יוצא משעת האיגוד וכמ&quot;ש נמי בשהחיינו על עשיית סוכה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ו)"	סימן תרנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לברך שהחיינו ביום ראשון?	"יכול לברך אפי&#x27; כשנוטל לולבו ביום שביעי (חיי&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט), וע&quot;ע בשעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; תרס&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) דהביא מפמ&quot;ג דאינו יכול לברך וחולק עליו"	סימן תרנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכללים 1) בבית יד 2) בחציצה, בלולב?	1) קיי&quot;ל כרבא דשמה לקיחה ובלבד שהוא דרך כבוד ולא דרך בזיון 2) רוב ראשונים ס&quot;ל דיש פסול חציצה בלולב והיינו כשאינו לנאותו אבל לנאותו לא הוי חציצה, והר&quot;ן ס&quot;ל דליכא פסול חציצה בעצם, והא דמצינו חציצה היינו רק משום לקיחה תמה	סימן תרנא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול לולב 1) בבית יד 2) בכלי 3) בסודר סביב הלולב 4) בסודר סביב ידו או בבתי ידים?	"1) לגבי לקיחה ע&quot;י דבר אחר שמה לקיחה כיון שהוא דרך כבוד, ואם הוא בידו לפי המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) הוי חציצה ולפי הא&quot;ר לא הוי חציצה, ותלוי אם הוא לנאותו או לא (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) 2) הוי לקיחה ע&quot;י דבר אחר שלא בדרך כבוד ולכו&quot;ע לא הוי לקיחה, ואפי&#x27; בכלי של כסף (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א) [דכלי עשוי לשמירה ולא להשתמש בו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ט) {וא&quot;כ נרתיק שלנו ללולב אינו כבית יד אלא ככלי לשמירה ואינו יוצא בו}], ואפי&#x27; אם אוחזו בדופני הכלי דלפי רוב ראשונים הוי חציצה ולפי הר&quot;ן הוי לקיחה ע&quot;י דבר אחר (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ח) 3) לפי רוב ראשונים הוי חציצה דמסתמא אינו לנאותו, ולפי הר&quot;ן הוי לקיחה ע&quot;י דבר אחר שאינו דרך כבוד (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&#x27;) 4) לפי רוב ראשונים הוי חציצה כשאינו לנאותו, אבל לפי הר&quot;ן דלית ליה חציצה ס&quot;ל דיצא דלא הוי לקיחה ע&quot;י דבר אחר דהסודר בטל לידיה, ובדיעבד אם נטלו צריך לחזור ולטלו בלא ברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג)"	סימן תרנא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להסר התפילין וטבעות מידו קודם נטילה?	"הרמ&quot;א הביא מאגודה דנוהגין להסר התפילין וטבעות מידיהם משום חציצה אבל מדינא אינו חציצה דאינו מכסה כל ידו, וביארו המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח) והגר&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ב) דזהו כשיטת הר&quot;ן דלית ליה חציצה אלא לקיחה ע&quot;י דבר אחר וכל זמן שאינו מכסה כל ידו הוי בטל להיד, אבל לדידן דחיישינן לשיטת שאר ראשונים יש בו פסול חציצה מדינא אע&quot;פ שאינו מכסה כל היד ולפיכך צריך להסר התפילין, ובדיעבד אם לא הסיר התפילין צריך לחזור וליטלו בלא ברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&#x27;) ביאר הרמ&quot;א דאע&quot;פ שרוב ידו מכוסה מ&quot;מ הוא אוחז הלולב ג&quot;כ במקום המגולה ודי בזה {וכן מסתבר היכא דסגי ליה במקום המגולה דנמצאת המקום מכוסה הוי כמסייע שאין בה ממש, ועי&#x27; בסמוך}"	סימן תרנא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש רטיה על ידו?	"פשוט דאם אוחזו רק במקום המגולה שפיר דמי וכמ&quot;ש סוף עירובין דכהן שלקה באצבעו כורך עליו גמי כשאינו במקום עבודה ובזה מתיישב מנהג העולם שאינם מסירים הטבעת מידם בשעת הנטילה מפני שאוחזים המינים בראשי אצבעותיהם (כפות תמרים ל&quot;ז ע&quot;א), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&#x27;) מקיל יותר דאפי&#x27; אם אוחזו ג&quot;כ במקום המכוסה מ&quot;מ אם יש מקום מגולה יצא דסגי בזה {ומסתבר דזהו דוקא כשאין צריך אותו מקום המכוסה וכמ&quot;ש למעלה דהוי כמסייע שאין בו ממש}, אכן משאר אחרונים דכתבו דמדינא צריך להסר הטבעות משמע דאפי&#x27; דבר מועט הוי חציצה, ואם כל ידו מכוסה אבל א&quot;א להסירה יש סוברים דבטל לידו ויכול ליטול בברכה (רשז&quot;א, פסק&quot;ת אות י&quot;ד)"	סימן תרנא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש מים במקום אחיזת הלולב?	"עי&#x27; משנה למלך (הלכות עבודת יוה&quot;כ פ&quot;ב ה&quot;ב) דיש חשש חציצה במים בין בגדי כהונה, וה&quot;נ דנו הפוסקים (שדי חמד מערכת ד&#x27; מינים ג&#x27;, כ&quot;ח) דיש חשש חציצה, ואע&quot;פ שהשיג עליו השדי חמד דמבואר בזבחים (ל&quot;ה) דדם לח לא הוי חציצה בין רגל לרצפה, מ&quot;מ הביא תשובת עמודי אור (סי&#x27; ל&quot;ז) דמדינא אינו חוצץ אבל לכתחילה נכון לנגבו כיון שהוא דבר שאין בו טורח ולא חסרון כיס, וכ&quot;כ קובץ הלכות (פל&quot;ו סעי&#x27; ט&quot;ז) דלכתחילה יש לנגבו, ור&quot;י באק רצה ליישב דדוקא בבגדי כהונה שייך חציצה ע&quot;י מים דאין הבגד דוחק על בשרו משא&quot;כ ברגל על הרצפה המים אינו חוצץ, ולפי&quot;ז בד&#x27; מינים נמי המים אינם חוצצים מפני שאוחזם בידו"	סימן תרנא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי נוהגין לחלוץ התפילין?	"בודאי צריך להסר הרצועות מעל אצבעותיו וכמ&quot;ש למעלה, והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) כתב לחלוץ תפילין לגמרי קודם נטילת לולב (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; ל&quot;א סעי&#x27; ב&#x27;) דאפי&#x27; בחוה&quot;מ פסח נוהגין לחלוץ התפילין קודם הלל "	סימן תרנא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איפה ראוי לברך על הלולב?	"יברך בסוכה ואח&quot;כ יעשה שאר הנענועים בביהכ&quot;נ (של&quot;ה בשם אריז&quot;ל, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד, מג&quot;א סי&#x27; תרנ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב סי&#x27; תרנ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), וביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;ג) כדי לזרז לקיים המצוה מיד שקם משנתו, ועוד אפשר שהוא ע&quot;פ סוד, וכ&quot;כ הכה&quot;ח (סי&#x27; תרמ&quot;ד ס&quot;ק ג&#x27;) [וצ&quot;ב למה המג&quot;א הביא דין זה כאן, ואפשר שהוא טעות הדפוס (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ב)], והשו&quot;ע לעיל (סי&#x27; תרמ&quot;ד סעי&#x27; א&#x27;) והגר&quot;א שם כתבו דמברכין על הלולב בשעת הלל, וביאר האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; צ&quot;ט אות א&#x27;) משום תדיר, מ&quot;מ י&quot;ל דכיון שאינו יכול להתפלל בביתו אינו בפניו אלא מצות לולב (מקראי קודש ח&quot;ב סי&#x27; כ&#x27;), ועי&#x27; אז נדברו ח&quot;ד סי&#x27; מ&quot;ח, ומי שמתפלל כוותיקין ואינו יכול לברך בסוכה קודם הלל יש לו לנענע בסוכה בלא ברכה אחר תפילה (בכורי יעקב סי&#x27; תרנ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תרנא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקומות מנענעים?	"1) מיד אחר הברכה [וכמ&quot;ש שקטן חייב בלולב כשיודע לנענע אע&quot;פ שאינו יודע לקרות הלל (ב&quot;י)]&lt;br&gt;2) כשאומר הודו לה&#x27; בתחילת המזמור [לפי הר&quot;ן והמחבר רק פעם אחת, ולפי תוס&#x27; ורמ&quot;א ד&#x27; פעמים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט)], והש&quot;ץ מנענע רק בהודו ראשון, והרמ&quot;א הביא שמנענע ג&quot;כ כשאומר יאמר נא ישראל שהוא הזכרה לציבור שיאמרו הודו (ט&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;) [דלא כתוס&#x27; דסברי דמנענע גם בויאמרו נא], אבל מי שיתפלל יחידי בביתו רק מנענע בהודו ראשון (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א)&lt;br&gt;3) כשאומר אנא ה&#x27; הושיעה נא ב&#x27; פעמים&lt;br&gt;4) כשאומר הודו לה&#x27; בסוף המזמור ב&#x27; פעמים [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ב) הביא מנהג רק פעם אחת]&lt;br&gt;[והרא&quot;ש הביא רמז מפסוק בדברי הימים (א&#x27;, ט&quot;ז, ל&quot;ג) דכתיב אז ירננו עצי היער וגו&#x27; הודו לה&#x27; כי טוב וגו&#x27; ואמרו הושיענו אלקי ישענו, ואיתא במדרש (ויקרא רבה ל&#x27;, ד&#x27;) שהקב&quot;ה נתן לישראל מצוה זו שיהיו שמחים בלולביהם כאדם שיצא מדין זכאי (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח), ונבחרו מינים אלו מפני שהם גדילים על המים וכשעושין בהם מצוה מתברכים המים ולכן שמחים בהם (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;א)]"	סימן תרנא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הביאו לו לולב באמצע הלל?	"יברך בין הפרקים (חיי&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א), וכ&quot;כ מ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תרמ&quot;ד ס&quot;ק ז&#x27;) {ומשמע קצת דעדיף להתפלל הלל בציבור בלא לולב ולא ימתין ללולב ויתפלל הלל ביחידות, וכן משמע ממ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרנ&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;) דאם אין לקטן לולב לעצמו יקרא הלל עם הציבור ורק אח&quot;כ יברך עליו, וכן משמע משעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; תרנ&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;א), וכן נקט הקובץ הלכות (פל&quot;ז סעי&#x27; ז&#x27;), וכ&quot;כ פסק&quot;ת (סי&#x27; תרנ&quot;ב אות ג&#x27;) בשם לקט יושר, וע&quot;ע במ&quot;ב דרשו}"	סימן תרנא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מנענעין בשעת אמירת הפסוקים?	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא מח&#x27; אם מנענעין בשעת אמירת שם השם ומסיים דנוהגין שלא לנענע [כי בעת אמירת השם צריך כוונה יתירה וכשיטרד בנענוע לא יכוין (לבוש, מחה&quot;ש, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ח), ועוד ביאר הלבוש מפני שכתיב אז ירננו עצי היער לפני ה&#x27; ולא בה&#x27;, ונפק&quot;מ אם בדיעבד יוצא אם נענע בשעת אמירת השם, ואפשר דלכתחילה יש לו לחזור ולנענע אותו רוח (עוז בהדר שער הנטילה הע&#x27; ס&#x27;)], ולפיכך כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ט) דבהודו יעשה בכל תיבה נענוע אחד, ובאנא בכל תיבה יעשה ב&#x27; נענועים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז), וצריך ליזהר שלא להאריך באמירת תיבה יותר מדאי (תוס&#x27; ברכות מ&quot;ז ע&quot;א), והכה&quot;ח (ס&quot;ק פ&quot;ב) הביא מנהג לעשות ג&#x27; נענועים בתיבת הושיעה ונענוע אחד בתיבת נא {ומכל הנ&quot;ל מבואר דאין צריך לדקדק כ&quot;כ באיזה תיבה עושה הנענוע}"	סימן תרנא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי לסבב גופו לכל רוח בשעת הנענועים?	הא&quot;ר הביא ממהרי&quot;ל שיעמוד במקומו פניו למזרח ורק יהפך ידיו לכל רוח ורוח ונגד מערב ירים הלולב על כתיפו מאחוריו, וכן הוא משמעות המחבר (מאמר מרדכי, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז), אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ט) הביא מאריז&quot;ל שבכל הנענועים יביא סוף הלולב נגד החזה, ודייק הבכורי יעקב (ס&quot;ק ל&quot;ו) דמשמע דצריך לסבב גופו לכל רוח דלא כמהרי&quot;ל, ועל כן כל אחד יעשה כמנהגו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ט) {וצ&quot;ע מהו ההכרח מהאריז&quot;ל, דלמא צריך לעמוד במקומו ואפ&quot;ה יביא סוף הלולב נגד החזה, וכן מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ז) דלא יסבב גופו ואפ&quot;ה יביא סוף הלולב כנגד החזה, אמנם הכה&quot;ח (ס&quot;ק צ&quot;ו) הביא מכתבי אריז&quot;ל דצריך לסבב גופו לכל רוח, וזהו מנהג אלו שנוהגין ע&quot;פ קבלה}	סימן תרנא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שייך לא תתגודדו במנהג הנענועים?	"חידש הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ב) דא&quot;צ לעשות כמנהג הציבור ולא שייך לא תתגודדו במנהג נענועים וכמ&quot;ש במשנה (סוכה ל&quot;ז ע&quot;ב) דר&quot;ע ראה שכל העם היו מנענעין ור&quot;ג ור&#x27; יהושע לא נענעו אלא באנא ה&#x27; {ויש לדחות דהעם נהגו מנהג שטות, וע&quot;ע בהליכות שלמה}, וכן נקט הא&quot;א מבוטשאטש דלא שייך בזה לא תתגודדו, אכן מבכורי יעקב (ס&quot;ק ל&quot;ו) משמע דשייך לא תתגודדו דכתב דכל אחד יעשה כמנהג אבותיו ואנשי מקומו {דהיינו ביחידות כמנהג אבותיו ובציבור כאנשי מקומו, ויכול לדחות כמנהג אבותיו אם יש לו, ואם אין לו יעשה כמנהג מקומו}, ומפורש בחיי&quot;א (כלל קמ&quot;ח סעי&#x27; י&quot;ד) דיש לא תתגודדו בנענועים, וכן נקט הקובץ הלכות (פל&quot;ז סעי&#x27; ג&#x27;) דראוי לחוש ללא תתגודדו, ע&quot;ש"	סימן תרנא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עושין הנענועים?	"יש שיטת בעל העיטור דס&quot;ל שלשה קולות: א&#x27; אין צריך ג&#x27; פעמים בהולכה וג&#x27; פעמים בהבאה אלא די בג&#x27; פעמים סך הכל בכל רוח, ב&#x27; די במולך ומביא מזרח ומערב דהמושל בשתים מושל בארבע ואם גם מוליך צפון ודרום דעת חיצוני הוא, ג&#x27; א&quot;צ לנענע ולכסכס הלולב עצמו אלא עצם הולכה והובאה הוא הנענוע (וכ&quot;כ הטור בשם הגאון). ולא קיי&quot;ל כבעל העיטור, אלא המחבר פסק כהטור שינענע ג&#x27; פעמים בשעת הולכה וגם ג&#x27; פעמים בשעת הבאה [דעולה ל&quot;ו נענועים (טור)], וביאר הגר&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ח) דהיינו שעושה הולכה אחת ולאחר שנגמר ההולכה יעשה הג&#x27; נענועים, וכן בהבאה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ד) ביאר המחבר דעושה הולכה והבאה ג&#x27; פעמים ובכל פעם עושה נענוע בהולכה ונענוע בהבאה]. והרמ&quot;א חולק על המחבר וס&quot;ל שיעשה הולכה והבאה ג&#x27; פעמים ובשעת ההולכה והבאה יכסכס וינענע הלולב [מעט ולא בכח עד שכמעט נשבר דזהו טעות (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג)] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד), והמג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;) הביא מנהג מהרש&quot;ל לעשות ג&#x27; הולכות כהרמ&quot;א ובפעם ראשון יעשה ג&#x27; נענועים במקום שהולך כדעת המחבר, וכ&quot;כ הט&quot;ז (ס&quot;ק י&#x27;) דבפעם ראשון יעשה הנענועים אחר ההולכה ואחר ההבאה ותו לא יעשה נענועים, אבל למעשה הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ח) כהרמ&quot;א שיעשה הנענועים בשעת ההולכה והבאה, ודלא כמהרש&quot;ל וט&quot;ז"	סימן תרנא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין לנענע 1) לארבע רוחות 2) למעלה ולמטה?	"1) למי שד&#x27; רוחות שלו [וכעין כוונת אחד בק&quot;ש (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ג)], וגם כדי לעצור רוחות רעות (גמ&#x27; מנחות ס&quot;ב ע&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה מארבע) 2) למי ששמים וארץ שלו, לעצור טללים רעים (גמ&#x27; מנחות שם, ביה&quot;ל ד&quot;ה ומעלה), וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ג) הענין דכשמראים שמוסרים נפשותינו וגופינו לה&#x27; לעבוד אותו יתברך בשמחה בזכות זה מעכב כל מיני פורעניות"	סימן תרנא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מטין ראש הלולב בשעת הנענועים?	"הב&quot;י מצדד דא&quot;צ להטות ראש הלולב כלל אבל מסיק דמנהג העולם להטות ראש הלולב לכל רוח, וכן פסק הרמ&quot;א. ולגבי למטה, הב&quot;י הביא מאביו שלא להטותו כלפי מטה דאינו דרך גידולו, והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא עוד אחרונים דנהגו כן, אבל הקשה דמאי שנא משאר רוחות דהתם נמי אינו דרך גידולו כשמטין על הצד, ותי&#x27; דכשמטין על הצד עדיין מקרי דרך גידולו דלפעמים הלולבים נוטין כן באילן משא&quot;כ כלפי מטה הוי ממש שלא כדרך גידולו, אבל הדרכ&quot;מ מסיק דנוהגין העולם להפך הלולב כלפי מטה ואינן מקפידין מה שהוא שלא דרך גידולו בשעת הנענועים (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה), וכן פסק הרמ&quot;א, אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ב) כתב דעדיף שלא להפך הלולב דבזה יוצא לכו&quot;ע, וכן נקטו הדה&quot;ח והחיי&quot;א והמ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ו)"	סימן תרנא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראש הלולב יכול ליגע בכותל?	הבכורי יעקב (ס&quot;ק ל&quot;ו) כתב שמלבד החשש שמא יחלק התיומת מבואר בכתבי אריז&quot;ל דע&quot;פ סוד הלולב לא יגע בכותל בשעת הנענועים	סימן תרנא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר הרוחות?	"המחבר פסק כתשובת מהרי&quot;ל דפניו למזרח ומתחיל במזרח והולך דרך ימין לדרום ומערב וצפון ואח&quot;כ למעלה ולמטה, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;א) הביא מספר ימין ה&#x27; רוממה מרמ&quot;ע מפאנו ומכתבי אריז&quot;ל דמתחיל ממזרח והולך לדרום צפון מעלה מטה מערב, והשע&quot;ת (ס&quot;ק כ&#x27;) הביא שיטה דדרך ימין הוא מזרח צפון מערב דרום {ועי&#x27; מש&quot;כ במקום אחר דסיבוב הוא מזרח דרום אבל אם מקיף המזבח ובימה אז פניו למזרח לצפון למערב ולדרום}, והבאה&quot;ט (ס&quot;ק כ&#x27;) הביא מאריז&quot;ל סדר דרום צפון מזרח מעלה מטה מערב, וכ&quot;כ כה&quot;ח (ס&quot;ק מ&quot;ט וס&quot;ק ק&quot;ג)"	סימן תרנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הביהכ&quot;נ אינו פונה למזרח?	"מסתברא דתלוי ברוחות העולם וא&quot;כ צריך לצדד גופו אצל מזרח תחילה, ואפי&#x27; ביהכ&quot;נ של הב&quot;י דהיה בצפת ופנה לדרום מ&quot;מ התחילו במזרח (קובץ הלכות פל&quot;ז הע&#x27; ד&#x27;)"	סימן תרנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באיטר יד?	כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;א) דלעולם הוא הולך לימין דעלמא וכמ&quot;ש במשנה במדות (פ&quot;ב מ&quot;ב) דרק אבל הולך דרך שמאל (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז)	סימן תרנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לחבר האתרוג אל הלולב בשעת הנענועים?	"הב&quot;י הביא מרקנטי (פרשת אמור) שחסיד אחד לא נהג לחברו והרקנטי ראה בחלום שם הוי&quot;ה וה&quot;א אחרונה היה רחוק משאר האותיות וחז&quot;ל אומרים דכל אחד מהמינים מרומזים להקב&quot;ה, ע&quot;ש. ולפיכך פסק המחבר דצריך לחברם בשעת הנענוע [ואפי&#x27; בשעת הלל והושענות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;)], והוסיף הכה&quot;ח (ס&quot;ק ק&quot;ו) דאפי&#x27; אצבעותיו לא יפרידו ביניהם"	סימן תרנא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מעכב באיזה סדר הוא עושה הנענועים?	כתב הרמ&quot;א דאיזה דרך שנענע יצא, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ב) דאע&quot;פ שנענועים אינם מעכבים כלל מ&quot;מ אם לא נענע טוב לחזור וליטלו ולנענע אבל כשנענע בדרך אחד א&quot;צ לחזור ולנענע בדרך אחר (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט)	סימן תרנא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין לו כל המינים?	"איתא במנחות (כ&quot;ז ע&quot;א) דד&#x27; מינים מעכבין זה את זה משום לקיחה תמה, ומ&quot;מ יטול המינים שיש לו לזכר בעלמא ולא חיישינן שמא אתי למסרך דהכל יודעים דצריך ליטול ד&#x27; מינים [ואע&quot;פ שהמהרש&quot;ל (סי&#x27; ח&#x27;) רק התיר לש&quot;ץ ולא לאחרים, מסתימת מחבר ורמ&quot;א משמע דלא חיישינן לכל אדם, וכן נקט הא&quot;ר, וכן משמע מגר&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ד), וכן סותם המ&quot;ב בסמוך (ס&quot;ק נ&quot;ז) ולעיל (סי&#x27; תרמ&quot;ט ס&quot;ק נ&quot;ג)], ויזהר לכוין שלא לשם מצוה משום חשש בל תגרע [והט&quot;ז מחמיר לכוין שלא לשם מצוה אפי&#x27; כשנוטל כל המינים לאחר שכבר קיים מצותו, אבל שאר האחרונים חולקים עליו דלאחר שנעשה מצותו הוי כשלא בזמנו, וכ&quot;כ המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרס&quot;ד ס&quot;ק כ&quot;ב)] (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל). ולגבי ברכה, בעל ההשלמה ס&quot;ל דיכול לברך עליו, והשיג עליו המהרי&quot;ק (שורש מ&quot;א) דפשוט דאינו יכול לברך עליו. ולגבי יו&quot;ט שני, האור זרוע ור&quot;ת מאורליינ&quot;ש ס&quot;ל דיכול לברך ולקיחה תמה קאי דוקא ביום ראשון, אבל הרא&quot;ש ס&quot;ל דמילתא דתליא בעיקר המצוה התקינו רבנן כל הימים זכר למקדש ויטלו המינים בלא ברכה [ואינם מוקצה כיון דראוין להצטרף במי שיש לו המין החסר] (ב&quot;י), ולמעשה פסק המחבר שלא יברך כל ימי סוכות אם אין לו כל ד&#x27; מינים {אבל יש כאן צירוף לברכה אם יש חשש פסול במין אחד}"	סימן תרנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול לנענע הד&#x27; מינים זה אחר זה?"	"איתא בגמ&#x27; מנחות (כ&quot;ז ע&quot;א) דד&#x27; מינים מעכבין זה את זה, וביאר הגמ&#x27; דהיינו דוקא כשאין לו אבל אם יש לו אין מעכבין, ורוב ראשונים ס&quot;ל דהיינו אפי&#x27; זה אחר זה ובלבד שהם מצויין בפניו, ודלא כשיטת הרמב&quot;ן דס&quot;ל אפי&#x27; כשאינם מצויין בפניו יוצא [אבל לא יברך אלא אם יודע בבירור שיבואו כולם לידו], ודלא כשיטת ר&quot;ת דס&quot;ל דצריך לנענע המינים יחדו אלא שא&quot;צ אגד, ופסקו המחבר ורמ&quot;א כרוב ראשונים (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב) [לפי המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ד) צריכים להיות מצויין בפניו שלא יצטרך להפסיק ביניהם {ולפי&quot;ז אינו לעיכובא} (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג), ולפי הגר&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ו) הרמ&quot;א חולק על המחבר וס&quot;ל דהוא לעיכובא להיות בפניו, אבל המג&quot;א ס&quot;ל דהרמ&quot;א אינו חולק על המחבר מדלא כתב &quot;ויש אומרים&quot; (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ז)]"	סימן תרנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשנוטלם זה אחר זה, מה הדין לגבי הברכה?	"הראב&quot;ד ס&quot;ל שיברך על כל מין ומין בפנ&quot;ע, אבל קיי&quot;ל כהרמב&quot;ם שיברך על הלולב לבד ויפטור בה שאר המינים, והיות שמברך על הלולב תחילה יטול הלולב תחילה (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה) {ונראה דאע&quot;פ שנחלקו האחרונים איזה מין יטול תחילה (עי&#x27; לעיל סעי&#x27; ג&#x27;) הכא שאני שהוא נוטלו מיד אחר הברכה}, וכשיטול האתרוג יטלו ביד ימין (שע&quot;ת ס&quot;ק כב.)"	סימן תרנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול כל פעם בד אחד של הדס?	"החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; קמ&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;) סבר כן, אבל השבט הלוי (ח&quot;א סי&#x27; קע&quot;ט ס&quot;ק ו&#x27;) מפקפק דהרי הוא חסר בשיעור ואין זה לקיחה תמה"	סימן תרנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סח [דברים בטלים] בין המינים?	"הרמ&quot;א הביא מהגהות מיימוניות דצריך לברך עוד ברכה על המינים הנשארים [למשל, אם דיבר מיד אחר הלולב יברך על נטילת הדס וערבה ואתרוג (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;א)], והמ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ו) הביא מא&quot;ר דלכתחילה יטול כולם ביחד {וצ&quot;ב, דאפי&#x27; אם לא הפסיק לכתחילה צריך ליטול כולם ביחד דזהו העיקר צורה ועוד לצאת שיטת ר&quot;ת, ובאמת מבואר מא&quot;ר בפנים דהוא קאי על ציור דלהלן כשנמצאת שחסר מין אחד}, והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ה) דזהו הגהות מיימוניות לשיטתו דס&quot;ל דאם סח באמצע תקיעת שופר צריך לחזור ולברך עוד הפעם אבל לדידן דקיי&quot;ל דחדא מצוה הוא וא&quot;צ לחזור ולברך ה&quot;נ אינו חוזר ומברך, ותי&#x27; דאפשר דהרמ&quot;א מצרף שיטת הראב&quot;ד דס&quot;ל דלעולם צריך לברך על כל מין ומין בפנ&quot;ע, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) מצדד לתרץ דמאחר שסח ביניהם נמצאת שלא נטלן זה אחר זה בלא הפסק ואפי&#x27; מצות לולב לא יצא, ולפי&quot;ז צריך לחזור ולברך על נטילת לולב ויטול גם הלולב, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ע&quot;א) מסיים וצ&quot;ע למעשה, אמנם מערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ח) משמע כהביה&quot;ל דביטל הראשונה לגמרי וצריך לחזור וליטול אף הלולב"	סימן תרנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחר הברכה נמצאת שמין אחד פסול 1) ואין כשר מצוי אצלו 2) ויש כשר מצוי אצלו?	"1) לא יצא מצות לולב כלל [דאנן קיי&quot;ל כרוב ראשונים ולא כרמב&quot;ן] וממילא צריך לחזור ולברך על נטילת לולב ושהחיינו ביום ראשון (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ה) 2) הב&quot;י (עמ&#x27; תקפ&quot;ד) הביא מעשה מארחות חיים בשם ה&quot;ר משולם שנמצאת שחסר הערבה וחזר ונטלה ובירך עליו על נטילת ערבה וגם בירך שהחיינו [ונהי דהיה סגי ליטול הערבה לחוד מ&quot;מ מצוה מן המובחר ליטול כל המינים ביחד], והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ה) מאי שנא מסי&#x27; תרע&quot;ב דהארחות חיים כתב דאם הדליק ג&#x27; נרות בליל ד&#x27; דחנוכה אינו חוזר ומברך כשמדליק עוד נר ולפיכך מצדד דזהו הארחות חיים לשיטתו דס&quot;ל כהראב&quot;ד דצריך לברך על כל מין ומין בפנ&quot;ע וממילא לדידן דס&quot;ל כהרמב&quot;ם ה&quot;נ אין לברך על הערבה לחוד, וכן חוששין הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ה) ושע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ג) שלא יברך על הערבה, אכן השעה&quot;צ (ס&quot;ק ע&quot;ד) הביא מכמה אחרונים שתרצו דהכא גרע טפי דלא היה בדעתו כלל על ערבה אחרת והוי דומה לתורמוס שבירך עליו ונפל בידו דצריך לחזור ולברך אפי&#x27; אם היה בפניו {ולגבי נרות חנוכה י&quot;ל כפשוטו דהתם כבר קיים עיקר מצותו ואין מברכין על הידור לחוד משא&quot;כ הכא הערבה הוא העיקר מצוה, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ח)}, ולפיכך סתם המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ו) לברך על הערבה [ולגבי הברכה על הדסים כתב לברך על נטילת עץ עבות {וצ&quot;ב מאי שנא מלולב דאין מברכין על נטילת כפות תמרים}] "	סימן תרנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם חסר מין אחד האם מותר ליטול מין אחר?	"איתא בגמ&#x27; דאסור דלמא אתי למיסרך, וביאר הרא&quot;ש דזהו דוקא במין אחר אבל אם רק נוטל ג&#x27; מינים לא אתי למטעי דהכל יודעים שצריך ד&#x27; מינים (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז)"	סימן תרנא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור להוסיף מין חמישי?	"כתב הטור אם אוחזו בידו עם הד&#x27; מינים [אפי&#x27; חוץ לאגד] ומכוין לשם מצוה עובר על בל תוסיף, ותמה הב&quot;י אפי&#x27; אם אינו מכוין לשם מצוה עובר על בל תוסיף דהרי בזמנו לא בעי כוונה, ותי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ז) ע&quot;פ רבינו ירוחם דהתם קאי כמ&quot;ד מצות א&quot;צ כוונה אבל לדידן דמצות צריכות כוונה נמצאת דאפי&#x27; בזמנו אינו עובר על בל תוסיף אלא אם מכוין לשם מצוה {ובאמת פשטות הגמ&#x27; ר&quot;ה ועירובין משמע כרבינו ירוחם, ומצי למימר דאנן מסתפקין אם מצות צריכות כוונה ולפיכך אזלינן לחומרא בשני הצדדים, ועוד י&quot;ל ע&quot;פ הגאון יעקב בסוף עירובין דלמסקנא יש איסור בל תוסיף למ&quot;ד מצות צריכות כוונה אפי&#x27; אם אינו מכוין לשם מצוה, ע&quot;ש}, ועוד הביא המג&quot;א שיטת המגיד משנה והר&quot;ן דס&quot;ל דאין זה בל תוסיף ממש דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי אלא שנראה כבל תוסיף ואסור לכתחילה מדרבנן (ביה&quot;ל ד&quot;ה משום)"	סימן תרנא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לאגדו במין חמישי?	"תוס&#x27; תרצו דהוי על צדו ולאו דרך גידולו, והמג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ז) תי&#x27; ע&quot;פ הטור דאין כוונתו לשם מצוה אלא לשם נוי בעלמא (ביה&quot;ל ד&quot;ה משום)"	סימן תרנא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חשש בל תוסיף אם צובע הלולבים?	"השבות יעקב מקיל דאין בו ממשות, והא&quot;ר (ס&quot;ק ג&#x27;) מפקפק בו (ביה&quot;ל ד&quot;ה משום), ועי&#x27; בשע&quot;ת לעיל (סי&#x27; תרמ&quot;ה ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תרנא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוסיף על אותו מינים?	"הרמב&quot;ם ביד החזקה (פ&quot;ז ה&quot;ז) התיר להוסיף על הדסים לחוד, והקשה עליו הרא&quot;ש אדרבה בהדסים כתיב מניינא ענף עץ עבות משא&quot;כ בערבות כתיב ערבי לשון רבים, ותי&#x27; המגיד משנה דלא מצינו היתר תוספת אלא בהדס [וביאר הב&quot;ח דר&#x27; ישמעאל ס&quot;ל דסגי בשנים קטומים ואחד אינו קטום וס&quot;ל דקטומים כמאן דליתא דמי ואפ&quot;ה ליכא חשש בל תוסיף], והרבינו ירוחם הביא עדות שהרמב&quot;ם חזר בו בסוף ימיו והתיר להוסיף אף על ערבות, והראב&quot;ד ס&quot;ל דמותר להוסיף אפי&#x27; על האתרוג ולולב, אבל הקשה עליו המגיד משנה מאי שנא מתפילין דמבואר בעירובין (צ&quot;ה ע&quot;ב) דיש בו משום בל תוסיף [ותי&#x27; הערול&quot;נ (ר&quot;ה כ&quot;ח) דבתפילין עושה מצוה גמורה ב&#x27; פעמים משא&quot;כ הכא הוא עושה מצוה אחת באופן מפואר ומהודר אבל אה&quot;נ אם יטול ב&#x27; לולבים עם הדסים וערבות וב&#x27; אתרוגים ביחד יהא דומה לב&#x27; תפילין ויהא בל תוסיף]. להלכה, המחבר פסק כרמב&quot;ם לאחר חזרה דמותר להוסיף על הדסים וערבות [דפרי משמע אחד וכפת חסר משמע אחד אבל ערבי וענף עץ עבות משמע אפי&#x27; טובא (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ט)], ואח&quot;כ הביא שמדקדקין אינם מוסיפים על שתי ערבות ושלשה הדסים, וכ&quot;כ הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ט&quot;ו), והקשה הביה&quot;ל (ד&quot;ה והמדקדקים) מהו הטעם להחמיר בריבוי הדסים הרי אפי&#x27; הרמב&quot;ם קודם חזרה התיר, ותי&#x27; דאולי הטעם ע&quot;פ סוד [כנגד השבע ספירות (לבוש)], ומסיים דאם חושש לאיזה פסול בודאי מותר להוסיף הדסים וערבות ואין למדקדק לדקדק בזה"	סימן תרנא סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוסיף הדס שוטה?	"הבה&quot;ג ס&quot;ל דהוא מין אחר ואסור להוסיף בה, אבל רב נטרונאי גאון התיר, והרא&quot;ש הביא ראיה להקל שהם גדילים בערוגה אחת עם הדסים משולשים והוי דומה לסיב ועיקרא דדיקלא דהוי מין לולב, ויש לדחות דכאן יש גזה&quot;כ בעזרא דכתיב עץ עבות והדס ש&quot;מ שהם שתי מינים. להלכה, המחבר הביא השתי דעות בלא הכרעה, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ס&#x27;) הכריע דלכתחילה לא יאגד אותם לשם מצות אלא לשם נוי דהרבה מקילין כשהוא לשם נוי, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ט) מקיל מעיקר הדין כהרא&quot;ש"	סימן תרנא סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה ערבות נהגו לאגד בלולביהם?	"הטור הביא מרב עמרם גאון שנהגו לאגד ס&quot;ח ערבות כמנין לול&quot;ב [ועם ג&#x27; קשרים או ג&#x27; מינים הנשארים עולה ע&quot;א כמנין סנהדרין (ב&quot;י)], ויש נוהגין ע&#x27; כמנין הפרים"	סימן תרנא סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל הלולב לאחר שהניחו על הארץ?	"הדרכ&quot;מ (סי&#x27; תרנ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) הביא מירושלמי דאסור משום מוקצה, והקשה הדרכ&quot;מ הרי קיי&quot;ל אין מוקצה לחצי שבת (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ח), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ט) ביאר דמיירי בשבת ולא ביו&quot;ט"	סימן תרנא סעיף טו		
